נסעתי ברכבת לעכו, לראות את ההצגה "משאלה מכוכב", של סמדר יערון.
רוב הסיכויים שאכתוב על זה בהרחבה מתי שהוא, היא באמת יוצרת מעולה. האמת היא, אם נחזור לעניינו, שזו הפעם הראשונה שנסעתי לגמרי לבד לעכו, אז זו היתה חוויה די מעניינת. ישבתי לי בקרון שלי, מתרגש כולי, כשפתאום ראיתי ברנש צעיר עם שיער ארוך מדבר בטלפון עם חבר שלו, כנראה חבר טוב.
"אייכה?", שאל בחוסר סבלנות מסוים הברנש.
הוא חיכה ואז חזר על זה, מדגיש את חוסר הסבלנות שלו.
"אמרתי: אייכה?"
הוא חיכה וכשידידו שוב שאל מה זה אייכה (ככל הנראה) אבדה שארית סבלנותו.
"אייכה, זה בעצם 'איפה אתה יא שק של חרא' בתנכית…", הסביר בחיוך.
זה היה כל כך טבעי ובכל זאת- כל כך התאים לאיזו דמות בסרט. כל כך הרבה ספרים אפשר להתחיל ככה, בשיחה משעשעת ברכבת, שמחברת בהומור בין מורשת תרבותית עשירה לבין ההווה הציני והמהיר. כל כך הרבה השראה באה משם.