בלוגיליה

על אלוהים ומוסר

(המשך להגיגיי בפורום של טרוי)

כמו שמבחינת האינסוף הנצחי, שאנשים מסוימים מעדיפים לקרוא לו אלוהים, אין עבר ועתיד, כך שלא תיתכן בריאה כי הכל קיים לנצח והזמן הוא אשליה, כך גם בעיניו של אלוהים אין טוב ורע, לא אכפת לו אם נרצח למשל.

אם הכל קיים לנצח וכל דבר הוא פן של אלוהים, איך פן של אלוהים יכול להיות באמת רע במישור הקוסמי? או לחילופין, אם הכל נצחי איך יכול להיות שדבר נצחי הוא רע? ודבר נצחי הוא גם לא טוב, לצורך העניין, הוא פשוט קיים.

וזה לא שאני לא מאמין במוסר, שלא תבינו לא נכון, אני פשוט אומר שאלוהים מתבטא בכל פן של הקיום בצורה שונה, לעתים בצורה שונה לחלוטין מערכים אנושיים. תראו את הדגים למשל, שלפי הבנתי אוכלים לעתים את צאצאיהם. האם מישהו טוען ברצינות שהדגים מבטאים בכך רוע כפי שאנחנו מבינים אותו, שהדגים חוטאים כלפי מישהו?

בוודאי שלא, האינסוף מבטא רעיונות שונים בכל פן שבו הוא מתבטא, על כל פן של האינסוף שמכיל אכפתיות כלפי מישהו או משהו קיים פן אחר, אולי ביקום מקביל, שמבטא בדיוק את ההפך. בפן האנושי, כידוע, האינסוף מתבטא דרכנו, יצורים שמכילים רגשי אשמה על פגיעה בזולת, לפחות אצל רובנו, לפחות בנסיבות נורמליות.

כך שאם נתייחס לפן האנושי של האינסוף, כן, אפשר לומר שלאלוהות כפי שהיא מבוטאת דרכנו אכפת משאלות מוסריות, אכפת משאלת הרוע והרצח בעולמנו. אבל בפן רחב יותר, אם אלוהים הוא כל מה שקורה, כל מה שיש במישור הנצחי, איך יכול להיות שתהיה לו דעה כנגד או בעד משהו, כשאין שום דבר מלבדו (או מלבדה, אם תרצו)? או כפי שאמר לי מישהו שלמד קבלה, "זה לא שלאלוהים אכפת אם תרצח, זה פשוט מזיק להתפתחות הרוחנית של בני האדם. מעולם לא הייתי או פגשתי יצור שצומח רוחנית מרצח, אבל אין סיבה השוללת את קיומו התיאורטי של יצור כזה."

מה זה אומר? לא כל כך הרבה, כי בתור יצורים אנושיים אנחנו מוכרחים שיהיה אכפת לנו ממשהו, אנחנו חייבים לבחור מתוך אינסוף הדעות הקיימות נקודת השקפה על העולם, אחרת איך נוכל לחייב את החיים?

אז עבורנו, בהחלט, יש טוב ורע. אבל מצד שני, להוציא כמובן את המאפיינים המוסריים הבסיסיים של האנושות, אולי כדאי שלפעמים נרחיב קצת את הספקטרום המוסרי שלנו וננסה להיות, רק לפעמים, פחות שיפוטיים (לא כלפי רוצחים חלילה, אני מדבר רק על אנשים שחושבים שונה מאיתנו).